ברית משה, מצות עשה קפ״ו

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ברית משה Positive Commandments 185:1 ברית משה Positive Commandments 187:1 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

מצוות עשה לעשות א כל המנחות כמצותן הכתובה בתורה ותחלה נבאר מה שאמרה תורה כי ביום שמתחנך כהן הדיוט לעבודה וכ״ג לעולם בין נעשה כ״ג בריבוי בגדים או בשמן המשחה שיביאו עשירית האיפה למנחת מחבת של כהן הדיוט נקראת מנחת חינוך ושל כ״ג נקראת מנחת חביתים וכן כתוב בפ׳ צו זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה׳ ביום המשח אותו עשירית האיפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב על מחבת בשמן תעשה מורבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחוח לה׳ והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה חק עולם לה׳ כליל תקטר. ותניא בת״כ שם פ״ג ומביאה במנחות דף נ״א יכול יהו אהרן ובניו מביאין קרבן אחד ת״ל ובניו אשר יקריבו סמך קרבן אצל אהרן וסמך קרבן אצל בניו ללמדך שאהרן מביא לעצמו ובניו לעצמן ובניו אלו כהנים הדיוטים או אינו אלא כהנים גדולים כשהוא אומר והכהן המשיח תחתיו מבניו הרי כהן גדול אמור הא מה אני מקיים ובניו אלו כהנים הדיוטים ביום שמתחנכין לעבודה שם בת״כ אחד כהן הדיוט ואחד כ״ג שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה עבודתן כשרה שם ביום המשח אין כ״ג נמשח אלא ביום ומיום שנמשח מביא עשירית האיפה לעולם שנ׳ מנחת תמיד שם סלת האמור כאן הוא מן החטים כמו שאמור במקום אחר סלת חטים תעשה אותם בסוטה דף י״ד וט״ו וכן כל המנחות באות מסלת חטין חוץ ממנחת סוטה ומנחת העומר שהן באות מן השעורים שם בת״כ מנחה הרי הוא ככל המנחות ללבונה תמיד אף בשבת אף בטומאה שם מחציתה ולא אמר מחצית שאילו אמר מחצית הייתי אומר מביא חצי עשרון בבקר וחצי עשרון בערב עכשיו שנאמר מחציתה למדנו שמעשרון שלם הוא חוצה אותה שם פ״ד על מחבת לימד שטעונה כלי בשמן הוסיף לה שמן פירש יותר ממנחת נדבה ונעשית משלשה לוגין לעשרון בנסכי כבש שכתוב בו רביעית ההין שם מורבכת תביאנה מלמד שנעשית ברותחין כל צרכה תופיני תאפה נא רבי אומר תאפנה רבה כלו׳ אפיות הרבה אחר חליטתה אופה בתנור וחוזר ומטגנה במחבת מנחת פתים מלמד שכופל אחת לשנים ומבדיל וכן המסקנא בפרק ואלו מנחות נקמצות דף ע״ה ושנינו עוד שם בדף ע״ו כל המנחות באות עשר חלות חוץ מלחם הפנים וחביתי כ״ג שהן באות י״ב חלות בג״ש חוקה חוקה מלחם הפנים בת״כ דלעיל פ״ה המשיח אין לי אלא משיח מרובה בגדים מניין ת״ל הכהן יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה ת״ל תחתיו מבניו את שבנו עומד תחתיו יצא משוח מלחמה שאין בנו עומד תחתיו שנא׳ שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש את שבא אל אהל מועד לשרת בקדש בנו עומד תחתיו יצא משוח מלחמה שאינו בא אל אהל מועד לשרת בקדש, ומרבינן בבריית׳ דיומא דף ה׳ שאפי׳ נמשח יום אחד או נתרבה יום אחד דין כ״ג נוהג בו מבניו יעשה אותה מלמד שיהא הבן קודם לכל אדם יכול אע״פ שאינו ממלא מקומו של אביו ת״ל אשר ימלא את ידו בזמן שהוא ממלא את מקומו הוא קודם לכל אדם אינו ממלא מקומו של אביו יבא אחר וישמש תחתיו ע״כ הבריי׳ בת״כ דלעיל במנחת חביתין כופל אותה לשנים ומבדיל מפני שצריך להקריבה לחצאין עם חצאי קומץ לבונה כמבואר בפ׳ התכלת דף נ״ו ונ״א אבל במנחת טנוך הרי היא כשאר מנחת כהנים שכופל אחד לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל כמבואר במנחות דף ע״ה לפי שאינן נקמצות ואינו חוצה אלא מקריבה כולה כאחת עם קומץ לבונה מעשה מנחה זו עם מעשה כל המנחות שנבאר מצות עשה אחת היא. אבל המצוה שיביאנה כ״ג תמיד בכל יום כל ימיו יתבאר בהל׳ התמידין לקמן מ״ע קצ״ד מצות עשה בפני עצמה ולא דרשנו כל סדר הפרשה במצוה זו אלא כדי לבאר מעשה המנחה:

1 לעשות א כל המנחות כמצותן כו'. הפסוקים פרשת ויקרא פרשה ב' וכן מנאו ז"ל הבה"ג סימן הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע ס"ז החינוך האה"מ מצ' קט"ז הזה"ר מ"ע ק"ח אות מ"ה הפוע"צ מ"ע מ"ט הכ"ת מ"ע ס"ז העי"מ מצ' קי"ח הדה"מ שער א' פכ"ו המעיי"ח דף מ"ג ע"ב אות מ"ב המצה"ש ומהר"ש מצ' קי"ז והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פי"ג:

1 משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

מִנְחַת הַסּלֶת כֵּיצַד הָיְתָה נַעֲשֵׂית. מֵבִיא עִשָּׂרוֹן סלֶת אוֹ כַּמָּה עֶשְׂרוֹנוֹת אוֹ כְּפִי נִדְרוֹ וְשֶׁמֶן הָרָאוּי לָהּ וּמוֹדֵד בְּעִשָּׂרוֹן שֶׁל מִקְדָּשׁ. וְנוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי. וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן עָלָיו אֶת הַסּלֶת. וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן שֶׁמֶן אַחֵר עַל הַסּלֶת וּבוֹלֵל הַסּלֶת בּוֹ. וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת וְצָק לְתוֹכָהּ שֶׁמֶן. וְשֶׁמֶן שֶׁנָּתַן תְּחִלָּה עִם הַשֶּׁמֶן הַבָּלוּל עִם שֶׁמֶן שֶׁיָּצַק הַכּל לוֹג לְעִשָּׂרוֹן וְנוֹתֵן עָלֶיהָ לְבוֹנָתָהּ:

« ברית משה Positive Commandments 185:1 ברית משה Positive Commandments 187:1 »